כאשר אתם בעלים של חברה מסוימת מגיע לפעמים מצב שבו אתם מחליטים לפרק את החברה והסיבות יכולות להיות רבות ומגוונות לצורך העניין. כיום החוק הישראלי מכיר בארבע עילות אשר בגינן ניתן לבצע הליך פירוק חברות. עילות אלו נקבעו כתוצאה מהתנהלות של עסקים בכל רחבי העולם והמטרה שלהן היא בסופו של דבר הגנה על לקוחות ועל נושים. כל סוג של הליך פירוק חברות עוסק בסיום חייה של חברה.
קבלת החלטה ואי עסקים
העילה הראשונה עבור הליך פירוק חברות היא קבלת החלטה מיוחדת. זו היא בעצם החלטה אשר יכולה לנבוע כתוצאה מנסיבות מיוחדות שונות, אגירת הפסדים או דרישות של בעלי החברה, נושים ולקוחות. העילה השנייה להתחלתו של הליך פירוק חברות היא הפסקת עסקים של החברה למשך שנה או אי תחילת ניהול עסקים של החברה כשנה לאחר שהיא בעצם הואגדה. מטרת החוק במקרה הזה היא לשמור על התחרות העסקית ולמנוע רישום של חברות אשר אינן מנהלות עסקים רצופים הלכה למעשה בשטח.
חדלות פרעון
העילה השלישית עבור פירוק חברות היא הנפוצה ביותר וקשורה למצב של חדלות פרעון. דינים אלו מסדירים את מצבו של חייב כאשר הוא אינו מסוגל לשלם יותר את חובותיו בשל מצב כלכלי קשה אשר אליו נקלעה אותה חברה בה מדובר. גם במקרה של פשיטת רגל, גם בעלי חברה אשר אינם מצליחים לעמוד בהתחייבויות נכנסים על פי החוק להליך של פירוק. במידה והמשאבים הקיימים אינם מספיקים כלל וכלל על מנת לכסות את החוב צריך בית המשפט לקבוע כללים בדבר ייעוד הנכסים השונים.
פירוק מן הצדק והיושר
העילה הרביעית עבור פירוק חברות נקראת "פירוק מן הצדק והיושר". הליך זה נועד לגשר על סכסוכים בין שותפים אשר אינם מאפשרים את ניהול החברה באופן תקין. לסיכום, הליך הפירוק קובע כיצד יחולקו נכסי החברה בין הזכאים ומאפשר את חיסולה כאישיות משפטית. המטרה של הליך הפירוק הוא לנצל את המשאבים העומדים לרשות החברה, גם במקרה של חדלות פרעון, על מנת לכסות חלק מחובותיה.